כמה קל לעבוד עלינו?

אני חושב לעצמי שאולי אין מתאים מיום הזיכרון לשואה ולגבורה, להעלות על הכתב את הרעיון הזה.
רבות דובר ונחקר אחרי מלחה"ע השניה, איך הפכו החינוך והתעמולה הנאצים את בני העם הגרמני הנאור והמתורבת לחיות-אדם אכזריות, שמסוגלות להישאר אדישות למראה רצח והרג, ולא רק למראה, אלא נותרו אדישות גם לאחר שביצעו את מעשי הזוועה הללו בעצמם?

אם נְדָמה את החוש המוסרי האנושי שלנו למגן וחומה - השאלה היא למעשה כיצד ניתן לעקוף את ההגנות הטבעיות הללו באלגנטיות, ולשכנע אותנו שכאן - זה בסדר. כאן - זה לא באמת רצח, לא באמת אלימות, לא באמת אנטי-מוסריות.

כמה דוגמאות עכשוויות לכך מצאתי בכמה סרטים מן העשור+ האחרונים, דוגמאות שממחישות עד כמה קל לעבוד עלינו, על ידי שימוש בטריק פשוט: סיפור הרקע של הסרט משכנע אותנו שאנחנו לא באמת צופים במעשי אלימות, בהרג המוני של חפים מפשע, אלא במשהו אחר.

דוגמה ראשונה לכך היא הMatrix.
בהיכרות הראשונה שעורך מורפיוס לנאו עם המטריקס, הוא מסביר לו מה טיבם של ה"סוכנים" - הAgents:

Neo: What are they?
Morpheus: Sentient programs. They can move in and out of any software still hard wired to their system. That means that anyone we haven't unplugged is potentially an agent. Inside the Matrix, they are everyone and they are no one.


מנקודה זו ואילך, אנו מקבלים בהבנה את ההרג ההמוני של כל יושבי המטריקס, שכל עוונם הוא שהם עדיין "plugged". הטבח שמבצעים נאו וטריניטי בכניסה לבניין הממשל - נתפס אצל הצופה כמעשה מוסרי למדי, למרות שהוא צופה בהרג שיטתי של אנשים חפים מפשע, באלימות לשמה. פשוט כי "עקפו" לו את מנגנוני ההגנה.

דוגמה נוספת ל"הכשר" שמקבלים מעשי רצח בזכות טריק פשוט - ניתן לראות ב Inception.

בתירוץ של מציאות שהיא בתוך חלום - אנו צופים בהרג ואלימות רבה של אנשים שהם כביכול "התת מודע" של החולם, ושוב - מנגנוני ההגנה שלנו מושבתים.

אני מאמין ששתי הדוגמאות הפשוטות הללו ממחישות עד כמה קל לעקוף את השיפוט המוסרי שלנו על נקלה.

ביום הזיכרון לשואה - נשתדל לתקן את הפגם האנושי הזה, נחזק את כושר השיפוט המוסרי שלנו, ונתאמץ להעמיד אותו איתן כנגד כל נסיונות העקיפה.

 המטריקס - כשלמציאות אין ממשות - הכל מותר

Jamie Zawinski [Attribution], via Wikimedia Commons